ביום ראשון השבוע בשעה 19:30 אירעה תאונת דרכים בצומת שד' משה דיין - שד' סיירת דוכיפת. בתאונה, בה היו מעורבים אוטובוס וטנדר פרטי, נפצעו שני אנשים. תנועת הרכבות הושבתה לשעה.בתאונת הדרכים היו מעורבים אוטובוס של חברת "גוש עציון" ורכב מסוג ברלינגו, כאשר אחד מכלי הרכב נכנס לצומת באדום.ככל הנראה הרכב הפרטי  שהגיע מכיוון הגשר חצה את הצומת, האוטובוס שבא משד' סיירת דוכיפת מכיון ישובי בנימין החל בנסיעה ולא הבחין ברכב הפרטי שמגיע משמאלו, שני הרכבים התנגשו זה בזה וכתוצאה מכך נפצעו שני אנשים במצב קל והרכב הפרטי ספג פגיעה חמורה. צוות מד״א שהגיע למקום, טיפל בפצוע אחד ואת השני פינה לבית החולים הדסה הר הצופים.ה. תושבת הפסגה, שנסעה באותו זמן ברכבת הקלה לכיוון ביתה, סיפרה ל"קול הפסגה" "סמוך לשעה 19:30, בעודי נוסעת ברכבת, נחרדתי פתאום לגלות כי באמצע הצומת ממש על פסי הרכבת עומדים האוטובוס והטנדר שהיו מעורבים בתאונה. דקה מאוחר יותר, הגיע אמבולנס שהחובשים בו החלו לטפל בפצועים. הרכב הפרטי, ניזוק לגמרי, ובנס הנהג יצא בחיים. נהג הרכבת שלא יכל להמשיך בנסיעה, פתח לנו את הדלתות כדי שנוכל לצאת".לאחר התאונה, נחסם הכביש שמוביל לפסגת זאב לתנועה, הרכבות והאוטובוסים התעכבו למשך  יותר מ- 40 דקות, דבר אשר יצר פקקי תנועה. מדוברות המשטרה נמסר, כי פרטי התאונה נמצאים בחקירה.

נווה יעקב נגד החתימו עצומה של מאות תושבים נגד הארכת הרכבת הקלה ללמרכז נווה יעקב
תושבים מנווה יעקב פועלים בחודשים האחרונים נגד הכוונה להאריך את קו הרכבת הקלה שמסתיים כיום בפסגת זאב עד למרכז נווה יעקב. התושבים שלאחרונה גם זכו לסיוע חלקי של המינהל הקהילתי נווה יעקב מסתמכים בבקשתם על הכישלון של הרכבת הקלה והבעיות שנוצרו לתושבי פסגת זאב בעקבות הפעלתה.בעקבות פניית תושבים מנווה יעקב למשרד מבקר המדינה, פניה שהוגשה בסיוע רונן בן יאיר מפסגת זאב, ביקש מבקר המדינה תגובה מעיריית ירושלים לגבי מדיניותה להארכת הקו.על אף כשלון הרכבת הקלה בכל התחומים, מתעקשות הרשויות, משרד התחבורה ופקידי העירייה, להמשיך בתוכנית להארכת קו הרכבת בלי ללמוד מהניסיון. על אף התנגדות התושבים שהתבטאה גם בהחלטה של הנהלת המינהל הקהילתי בנווה יעקב מלפני מספר חודשים שלא לאפשר את התוואי של הרכבת ברחוב המרכזי של נווה יעקב, כותב מנהל אגף חברה בעירייה לגבי גניש מנווה יעקב כי נציגי העירייה יבואו לנווה יעקב להסביר את הנושא. שיתוף התושבים "לכאורה" בפרויקט זה ופרויקטים אחרים מתבטא בדרך כלל בכך שנציגי הרשויות באים עם מצגת יפה להראות לתושבים את התוכנית אבל בדרך כלל לא מתייחסים כלל להערות ולבקשות שמועלות ע"י התושבים. כך קרה גם בפסגת זאב ובשכונות אחרות בירושלים. אחרי מפגשים כאלה מסמנים V על סעיף שיתוף התושבים בהחלטה ואח"כ מנופפים בפרוטוקול של הישיבה ואומרים: שיתפנו את התושבים. המינהל הקהילתי משמש במקרים כאלה כעלה תאנה לכיסוי הגב הציבורי שמאחריו מסתתרות הרשויות. בפסגת זאב למשל קיבל המינהל הקהילתי במשך שנים עשרות אלפי ₪ כדי "להסביר" לתושבים את פרויקט הרכבת ובכך עלה התאנה של הרשויות נרכש לא רק בדיבורים אלא גם בתשלום.בפגישה שהתקיימה במינהל הקהילתי נווה יעקב בינואר השנה עם נציגי העירייה ותוכנית אב לתחבורה, נפלו ככל הנראה נציגי המינהל לפח אליו נפלו בעבר במינהל הקהילתי פסגת זאב. נציגי העירייה הבטיחו כל מיני הבטחות שאינם יכולים ומתכוונים ליישם כדי לקבל שקט לתקופת העבודות. העירייה שלחה לפגישה את יוסי שרעבי מנהל אגף חברה כדי להשתיק את מרד התושבים בנווה יעקב. לאחר הישיבה יצא פרוטוקול ובו נכתב כי המינהל הקהילתי נווה יעקב לא מתנגד לרכבת הקלה אלא רק לתוואי. לאחר פרסום הפרוטוקול פנה חיים קראנץ, חבר בוועדת התחבורה בנווה יעקב למבקר המדינה בטענה שהפרוטוקול שהוצא ע"י נציג העירייה לא משקף את עמדת המינהל הקהילתי.המשנה למנכ"ל העירייה, זיו איילון, השיב למבקר המדינה בסקירת "שיתוף הפעולה" עם המינהל הקהילתי נווה יעקב. לדבריו, ראיה "מערכתית" קובעת כי הרכבת כדאית לנווה יעקב וזאת על אף שעצומה עליה חתמו מאות תושבי השכונה קוראת שלא להאריך את קו הרכבת לנווה יעקב. מובן שהמשנה למנכ"ל דוחה את בקשות תושבי נווה יעקב לתוואי חלופי ואת פנייתם להשארת קווי אוטובוס אחרי הפעלת הרכבת. בעקבות תגובת העירייה שנחתמה ע"י המשנה למנכ"ל, המצדדת בהארכת הקו, אמרה חברת מועצת העיר, יעל ענתבי, כי היא תעלה את הנושא לדיון בעירייה.

רונן בן יאיר

בחודש אוקטובר 2011 התייחס ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בישיבת הממשלה, לאכיפת החוק במגזר הערבי ואמר כי "אין שתי מדינות. אין מדינה בתוך מדינה, אנו חיים במדינה אחת... אני זועק נגד האכיפה הלא שוויונית הן בהיבט החיובי המצריך הנגשת שירותי משטרה והן בהיבט המצריך אכיפה קפדנית יותר. יש תחושה בציבור שרמת האכיפה בקרב הציבורים הללו נמוכה בהרבה. אני מחויב לשנות זאת. אני דורש אכיפה שוויונית בכל חלקי מדינת ישראל".ראש הממשלה, כך נאמר לאחר ישיבה זו,  הנחה את השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' לגבש בהקדם תוכנית להשוואת רמת האכיפה בכלל המגזרים. כמו כן ראש הממשלה קרא לאזרחי ישראל לדווח על כל מקרה פשע שיתקלו בו ואמר: "יש לנו משטרה טובה שתדע לטפל בכל מקרה".דיבורים לחוד ומעשים לחוד.בעוד בשכונות במערב העיר, כל בנייה נבחנת בזכוכית מגדלת, אכיפת החוק בשכונות שבמזרח העיר, כמעט ולא נעשית.  המצב חמור יותר בשכונות הנמצאות מעבר לגדר ההפרדה. שם כמעט ואין מתן שירותים מוניציפאליים ואין בכל צורה, כל אכיפה של החוק הישראלי.  עשרות מבנים, ביניהם רבי קומות, נבנים במקום ללא אישורי בניה וללא פיקוח.רק לאחרונה, הוכשר שטח בצמוד לגדר ההפרדה   מול  רח' יופטל  במזרח, נסללו דרכים, נבנו טראסות והציבו מבנים  ניידים - מאחז חדש נולד בשכונה שליד, לפי קרבתו  לפסגת זאב מזרח הוא יכול בהחלט להקרא "רקפות הפסגה" כמו רקפות, שהן פרחי בר מוגנים, כך בבנייה בלתי חוקית זו, אסור לגעת. מי נותן את ההוראה?...משרד ראש הממשלה. בעיריית ירושלים יש עשרות צווים להריסת מבנים. תמיד ברגע האחרון ניתנת ההוראה, לא לממש את הצווים הללו. התוצאה היא  – עשרות מבנים שנבנים לא כחוק. כמובן שמעבר לחוסר אכיפת חוקי הבנייה לא נאכפים עבירות אחזקת סמים ונשק ובוודאי שלא נאכפים עבירות רעש מגני אירועים, מואזין, זיקוקין דינור.אלפי שוהים בלתי חוקיים מציפים את השכונה, מבלי מפריע. גם התושבים החיים בשועאפט מרגישים שהם חיים למעשה באנרכיה. זכורה אמירתו של ראש השב"כ לפני כשנה בהופעה בפני חברי ועדת החוץ והביטחון שאמר, כי "לעיריית ירושלים קשה לספק שירותים מוניציפליים מעבר לגדר ההפרדה ולכן מתפתח שם שטח הפקר. הגדר גרמה לשוהים בלתי חוקיים רבים להתקבץ סביבה ויש הגירה גדולה מיהודה ושומרון לאזורים אלה. זה הגדיל מאוד את הבנייה הבלתי חוקית ואת הפעילות הפלילית שם. הזירה הזו מתנהגת כזירה פלסטינית, למרות שתושביה מחזיקים בתעודת זהות כחולה. רמת המשילות של ישראל שם אינה גבוהה. זה גם אזור שמגיב חזק מאוד לאירועים ברצועת עזה וביהודה ושומרון".מאז אותו דיון בועדת החוץ והבטחון של הכנסת, המצב במקום רק הולך ומחמיר.

פרשת בחוקותי מתארת את הבחירה שנתן אלוקים לעמו בנוגע לקיום חוקיו ומצוותיו.  "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם..." (ויקרא כ"ו ג') קיום החוקים עתיד להביא לעם גמול חיובי - הצלחה ביבול, שלום בארץ, שקט מאויבים, צמיחה וריבוי בארצו ועזרה תמידית של האל. "ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצוות האלה ..."(שם יד') לעומת זאת, התעלמות מהחוקים תביא על העם גמול שלילי - תבואנה צרות ומחלות, הארץ לא תניב יבולה, הם יפגעו מחיות טרף, יפוזרו בגלות, וארצם תהפוך לשממה. לדברי הכתוב רק לאחר ריצוי עונש הישיבה בגלות יבין העם את טעותו, ייכנע לאלוהיו ויקבל את תורתו.הענשת העם ושליחתו לגלות אין בהן נחת או שמחה לאיד אלא כאב על העם הסובל. תוך כדי כך אלוהים נזכר בימים הטובים בהם עשה חסדים לעם כשהוציאו ממצרים, הובילו במדבר והכניסו לארץ המובטחת ועוד נזכר בברית שכרת עם האבות, וההבטחה שנתן להם במעמד הר סיני להיות עמו הנבחר, אור לגויים כפי שמופיע בפרשה - "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים... כי אני ה' אלוהיהם וזכרתי להם ברית ראשונים אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לעיני הגויים להיות להם לאלוהים אני ה'..." (ויקרא מ"ד-מ"ה)מדוע מזכיר אלוהים תוך כדי תיאור העם בגלות את סיפורי העבר שלו ואת עתידו באחרית הימים ?זיכרונות העבר המפואר מאפשרים לאלוהים לצאת מתחושות הכעס והסבל על עמו שבגלות. ההתבוננות עליו במבט על, רחב, הכוללת את העבר והעתיד בו-זמנית מאפשרת יצירת שינוי ברגשות. אלוהים יכול לראות כיצד עמו הנבחר, הסובל בגלות הופך באחרית הימים להיות העם הנבחר אליו ינהרו כל העמים... מחשבה זו  משנה כאמור את תחושת הכעס בהווה לרגש של געגוע אל העבר המפואר ומשם לעתיד לתקווה של ימים טובים יותר הצפויים לו .. בהם יתנהג העם בנאמנות, ישמור על מצוותיו כיאה לעם הנבחר, אור לגויים. רגשות אלו מבטאים את הקשר של אלוהים לעמו כקשר של אב ובן.  הנביא ירמיה תאר את רגשות הגעגוע של אלוהים לעמו שבגלות כמי שמעיו מתהפכות מכאב וצער נוכח הסבל שעובר יקירו – "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מידי דברי בו זכור אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאום ה'" (ירמיה ל"א י"ט)כמו אלוהים כך גם אנחנו בשעת קושי ומצוקה טוב נעשה אם נזכר ונראה את המקום המואר והטוב אליו אנו שואפים להגיע הנמצא מעבר לקושי והסבל, ובכך נעזור לעצמנו להתגבר עליו. המחשבה על הטוב הצפוי מסייעת לעבור ולחלוף על כל הרע.המוח האנושי אינו עושה הבחנה בין מציאות לדמיון, ביכולתנו לחיות במציאות קשה ולדמיין ממש בו-זמנית מציאות אחרת טובה, ולחוות אותה כאילו היא מתרחשת כעת. על מנת להמחיש רעיון זה אתן דוגמא: אם נעצור לרגע את הקריאה ונחשוב על לימון – נתמקד בלימון ונדמיין עצמנו אוכלים אותו, מרגע לרגע נוכל להרגיש את החמיצות והמרירות שלו בחיך שלנו. ככל שנעמיק במחשבה על הלימון  ונזכר אפילו בסיטואציה מסוימת בה חווינו את טעמו החמוץ, נצליח להרגיש את החמיצות שלו בכל חלל הפה ואפילו בגוף, עד לכדי תחושת צמרמורת – כל זאת מבלי שאפילו היה לימון בסביבתנו...כשאדם נמצא בתוך קושי מסוים וחושב על המצב העתידי הטוב ומדמיין לעצמו בכל החושים את החוויה שלו שם, הוא  מתחיל להרגיש אחרת, עוצמת הקושי יורדת לעומת מה שהרגיש קודם לכן. ההרגשה השונה ללא ספק מעודדת ומקלה. אין ספק כי מיומנות זו דורשת גמישות מחשבתית.. לצאת מעצמנו כאן ועכשיו והרחבת נקודת המבט לעבר העתיד.          הרחבת מפה זו ממחישה כי המצב הקשה בהווה הוא רק נקודת קושי ברצף החיים שלנו ... בחיי היום יום אנו יכולים להיעזר באסטרטגיה זו  כדי להתגבר על קשיים פיזיים ורגשיים - לראות את מה שקיים מעבר להר...אני מזמינה אתכם לחשוב על דוגמא אחת לפחות בה חוויתם חוויה קשה, פיזית או רגשית ותוך כדי שחוויתם אותה הצלחתם להתבונן הלאה ולהתגבר על הקושי המקומי. מה עזר לכם שם ? על מה חשבתם שהסיט אתכם מחוויית ההווה הלא נעימה ? רבי נחמן מברסלב אמר: אתה נמצא היכן שנמצאות מחשבותיך, הקפד לחשוב על המקום בו אתה רוצה להיות.תגובותיכם מעניינות מאוד, אנא המשיכו בכך עוד ועוד!