הדלקת נרות. כמדי שבת וחג, עם היכנס החג הנשים והבנות מדליקות נרות של חג. לאחר ההדלקה הן מברכות "ברוך אתה אד-ני, א-לוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של יום הזיכרון". הברכה השניה לפי מנהגי חלק מהעדות: “ברוך אתה אד-ני, א-לוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". בלילה השני של ראש השנה מדליקים את הנרות לאחר צאת הכוכבים מאש דלוקה (בשל קדושת החג לא יוצרים אש חדשה) ומברכים את אותן הברכות.
לשנה טובה תכתב ותחתם. לאחר תפילת ערבית של הלילה הראשון, מאחלים איש לרעהו: “לשנה טובה תכתב ותחתם".

תפוח בדבש לשנה טובה ועוד. בסעודת הלילה הראשון של ראש השנה לאחר הקידוש, נהוג לאכול מאכלים המסמלים את תקוותנו לשנה טובה ומתוקה. טובלים תפוח בדבש, מברכים עליו "בורא פרי העץ" ומוסיפים "יהי רצון שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה". אוכלים רימון (שירבו זכויותינו כרימון) וראש של דג או של איל (שנהיה לראש ולא לזנב) וכן טובלים את החלה בדבש. ישנם המוסיפים ואוכלים מאכלים שונים, לפי מנהג עדתם.
מילים טובות על הזולת: מובא בספר 'היום יום' "מאות מלאכים מצפים בראש השנה שיהודי יאמר דברי שבח על זולתו" נשים לב בר"ה לדבר רק טוב על כל יהודי!

תקיעת שופר. במשך היום הראשון והשני של ראש השנה יש לשמוע את תקיעת השופר. (לפחות 30 קולות) למרות שבדרך-כלל תוקעים בשופר בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, ניתן לשמוע את התקיעות עד שקיעת החמה בכל מקום. שלוחי חב"ד בשכונה יוצאים לרחובות כדי לזכות יהודים במצווה חשובה זו.  לבירור על זמני תקיעת שופר בראש השנה  התקשרו לבתי חב"ד הפזורים ברחבי השכונה.
תשליך. לאחר תפילת מנחה של היום הראשון של ראש השנה, נהוג ללכת למקור מים או לעמוד מסביב לקערת מים ולומר תפילה מיוחדת המכונה "תשליך", על פי הפסוק “ותשליך במצולות ים כל חטאתם”. לאחר התפילה מנערים את שולי הבגדים ובכך "משליכים" את החטאים למים.

פרי חדש. כשאומרים את ברכת "שהחיינו" בהדלקת הנרות וכן בקידוש בלילה השני של ראש השנה, יש לכוון על אכילת פרי חדש שלא אכלו ממנו בעונה האחרונה. את הפרי החדש אוכלים לאחר הקידוש.

לסיום נאחל לכל עם ישראל: שנה טובה ומתוקה. יהי רצון שתכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. יהי רצון שהשנה החדשה תביא עמה רק בשורות טובות, בריאות, פרנסה, נחת ושלווה לעם ישראל ולעולם כולו. ובשנה החדשה נזכה שאלוקים יקרא סוף לצרותינו וישלח לנו את משיח צדקנו, אמן.

הרב אליהו - כמחזק התא הזוגי - רבקה שמעון

הרב מרדכי אליהו הסתלק מאתנו, ואי אפשר לי לעבור לסדר היום מבלי לכתוב עליו.  מכיוון שהטור שלי מתמקד בנושא של זוגיות, ברצוני להאיר את דמותו של הרב כפי שהכרתיה מזווית ראיה זו.

מלחמתו של קורח היתה להשגת הנשיאות- הכבוד. האנשים שהצטרפו אליו אף הם ציפו כי יזכו בנתח מסויים של כבוד. לפיכך היו כאן שתי מחלוקות: האחת - גלויה נגד משה ואהרון. והאחת נסתרת - בין קורח לעדתו. זו הייתה עשויה להתגלות אילו המלחמה נגד משה היתה מצליחה. אז הייתה מתעוררת השאלה מי יזכה ובכמה מפירות הנצחון. מהותה של מחלוקת שלא לשם שמים שאין סופה להתקיים.

אמר ר' יוסי: "פעם אחת הייתי מהלך באישון ליליה וראיתי סומא שהוא הולך בדרך ואבוקה בידו. אמרתי לו: בני, אבוקה זו למה לך? אמר לי: כל זמן שאבוקה בידי בני אדם רואים אותי ומצילין אותי מן הפחתין ומן הקוצים ומן הברקנין" (מגילה כד).

אמרו ישראל לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, אתה אומר שנאיר לפניך? אתה הוא נרו של עולם והאורה דרה אצלך. אמר להם הקב"ה: לא שאני צריך לכך אלא שתארו לי כשם שהארתי לכם. למה? להעלות אתכם בפני כל האומות שיהיו אומרים: ראו היאך ישראל מאירין למי שהוא מאיר לכל (תנחומא).

חג השבועות הוא החג השני מסדרת "שלושת הרגלים" – שלושת החגים היהודים הגדולים (מלבד החגים שנוספו במהלך השנים ע"י חז"ל: פורים וחנוכה), והוא חל ביום החמישים לאחר חג הפסח יום צאתנו ממצרים, אולם היציאה ממצרים הייתה רק השלב הראשון ושימשה כאמצעי בידי ה' כדי להביא את עם ישראל לדרגה הנכונה, מכאן החל העם לספור את הימים עד מתן התורה ולצעוד לכיוון הר סיני שנמצא בלב המדבר.

ל"ג בעומר יחול השנה ביום ראשון  י"ח באייר והוא היום ה-33 לספירת העומר.

מעשה שהיה, ומוסר השכל רחב בצדו: יהודי הגיע לרבו ושאלתו בפיו: “כבוד הרב, עול כבד מוטל על צווארי, כה כבד הוא העול עד שאיני יודע במה זכיתי שמשמים בחרו דווקא בי לשאתו”.

מזימת המן הרשע היתה הקשה ביותר נגד העם היהודי מאז ומעולם - להכחיד ביום אחד העם היהודי כולו, למרות היותו מפוזר "בכל מדינות המלך". מצמרר אפילו לדמיין את אשר עשוי היה להתרחש. בזכות פעולותיו הרוחניות של מרדכי היהודי, ניצל עם ישראל מכלייה מוחלטת - "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם".